פזגז גליל מערבי בע"מ נ' עודה

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבע לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה ביום 5.11.2013.

לטענת הנתבע, במועד בו הומצאה לכאורה התובענה, שהה במאסר בכלא צלמון, ולכן מסירת התובענה אינה תקינה לטענתו. לגישתי, ברי כי לא בוצעה במקרה זה המצאה "לבן משפחה המתגורר עמו דרך קבע", מקום ששהייתו של הנתבע במקום ביצוע המסירה, נשללה על פי הוראת ביהמ"ש.

עיון באישור המסירה על בסיסו ניתן פסק הדין, מעלה כי מספר ההליך אשר נרשם (ויכול שנרשם בהתאם גם על כתב התביעה), הינו שגוי (47231-09-13 כאשר צ"ל 47321-09-13), ויוצא שגם אם היה מנסה הנתבע להגיש כתב הגנה במסגרת ההליך אשר נרשם על אישור המסירה, לא היה עולה בידו להגיש בקשה בתובענה זאת.

לכאורה, כאשר פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד הינו פגום, כבמקרה זה, של פגם מהותי היורד לשורשו של ענין בשאלת המצאת כתבי בי דין (הן העובדה כי הנתבע אינו מתגורר במקום, והן משום שישנו ליקוי מהותי במסמך הנמסר), ביטול פסק הדין ייעשה מחובת הצדק, ואף מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

עמדה זאת נובעת מההשקפה לפיה לבעל דין קנויה הזכות לקיומו התקין של ההליך, ובכלל זאת, למסירת כתבי טענות כנדרש, שכן ללא המסירה, לא זוכה כלל הנתבע ליומו בבית המשפט.

לא מצאתי לנכון לאמץ דברי התובעת בכתב התשובה מטעמה, שכן כללי הצדק הטבעי אינם מצדיקים שלילת הזכות להעלות טענות בפני ביהמ"ש, גם אם דלות הן.

ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 372, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ה' 395.

פסק הדין מיום 5.11.2013 מבוטל.

הנתבע יגיש בקשה למתן רשות להתגונן בתוך 30 ימים מהיום, בהיעדר בקשה כאמור פסק הדין יושב על כנו.

בשלב זה איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: